Voiceyנדמה שהשנה שעברה לא הביאה איתה בשורה אחת גדולה ,אלא שלל התקדמויות קטנות אבל משמעותיות לעתיד שירותי הקול ועולם האודיו, אספתי כמה לפניכם
בשבוע האחרון התמלא האינבוקס שלי בסיכומי שנה מעשרות הניוזלטרים שאני מנויה עליהם באופן אישי. אני אודה שזה לא עשה לי חשק גדול מדי לסכם ולהוציא את הניוז שאתם קוראים עכשיו, אולי בגלל זה חיכיתי ליום הראשון של השנה החדשה כדי להיות מסוגלת לסובב את המבט לאחור ולסכם באמת.
הדבר הראשון שעשיתי הוא ללכת תחזית השנה הקודמת שלי ולבדוק מה השתנה, ולהפתעתי לא רק שלא חלו שינויים מהותיים אלא שאותו הקו ממשיך איתנו גם לתוך 2022, ולמי מכם שנשאר איתי עד לפה, הנה זה מגיע:
מה היה לנו כאן בתחום הפודקאסטים
התעשיות הותיקות דוגמת רדיו מבינות כבר שהעתיד הוא באון דימנד גם במקרה של אודיו, ואנו רואים מירוץ של התחמשות כדי להפוך תוכן רדיו לפודקאסטים כדי לאפשר מוניטיזציה טובה יותר.
בחלק מהמקרים אף נעשתה עבודה עצומה של פיתוח שירות קולי ייעודי (כמו במקרה של BEEB בביביסי, שירות שנכנס לבטא ואז ירד מהאוויר, כולנו עוד מחכים שיחזור). הצריכה כבר לא עובדת לפי הפרוגרמינג, אלא באון דימנד, גם אם מדובר בתוכן חדשותי.
מן הצד השני גם המוניטיזציה עוד מחפשת את דרכה. כבר התרגלנו לשמוע פרסומת בתחילתו של פודקאסט (מי שטרם שמעה מוזמנת לבדוק את הפרסומות של רשת הפודקאסטים של ״כאן״), אבל עדיין מדובר בפרסומת שהיא יותר חסות מכל דבר אחר ואינה בהכרח מאפשרת חישוב של החזר על השקעה, פשוט משום שאינה פרסונלית. חברות כמו ספוטיפי עוד מחפשות את הדרך לקחת את כל הדאטה שהן יודעות עלינו ולהמיר אותו לכיוון המפרסמים, כך שלכל הפחות נוכל לדעת שמטרגטים אותנו נכון. אולי זה יהיה אחד התחומים שאפשר יהיה להתקדם איתם ב 2022.
בתחום הפודקאסטים רואים גם מלחמה מאוד גדולה ואפילו ערבוביה בין סוגי תוכן. השנה ביצעה ספוטיפי לא מעט רכישות תוכן, אבל הגדילה ובנתה סטודיו ענק בלוס אנג׳לס שישמש יוצרים על הפלטפורמה שלה, ואפילו רכשה חברת ספרי אודיו שתשתלב במערך שלה. גם אמזון מצידה משקיעה בפודקסאטים על גבי פלטפורמת אודיאבל ומשלבת אותם במנוי הקיים ללקוחות פרימיום או לקוחות אודיאבל. מודל עסקי נוסף הוא כאמור שירות המנוי, שמנסה לאגד בתוכו מספר שירותים – תופעה שלא קיימת רק אצל אמזון או ספוטיפי אלא גם אצל אפל, שנכנסת לתחרות הזו חזק עם באנדל של שירות המוסיקה שלה יחד ע פודקסאטים וטלוויזיה. עם הפיכת חברות הטכנולוגיה גם לחברות מדיה, השאלה שצריכה להשאל כאן היא האם המודל הזה יחזיק את כלל היוצרים בתעשייה, גם יוצרי פודקאסטים קטנים, או שמא נשאר שוב עם הרכישות הגדולות בלבד, היוצרים הכי משפיעים, ועם עוגת רווחים שמכניסה 80 אחוז מהפרסום ל 20 אחוז מהיוצרים.
מה היה לנו כאן בתחום הבינה המלאכותית והבנת השפה
אין ספק שזו היתה שנתם של העוזרים הקוליים העצמאיים ופיתוח שירותי הקול בקרב ארגונים וחברות. התחושה היא שהפלטפורמות הגדולות (אמזון את גוגל) התקשו לשכנע את החברות הגדולות (בינהן חברות הרכב) בנחיצותן.
מה שכן, כלל השוק קיבל תנופה גדולה מאוד עם שורת רכישות וגיוסי הון (דוגמאות מעולות היא הרכישה של מיקרוסופט את ניואנס, חברה מהגדולות בענף, אבל גם רכישה של ורביט את אחת מחברות התרגום בתחום החינוך). אבל לא רק הם. נראה כי הקורונה, שדחפה למשבר גדול בתחום התעסוקה כולו, והביאה מליוני אנשים להתפטר מהמשרות שלהם, חשפה בור גדול הרבה יותר- ישנן לא מעט עבודות שבהן מכונה יכולה לעשות את אותו הדבר, לעיתים אף בצורה יעילה יותר. כך יוצא כי לא מעט רכישות השנה בתחום האנטרפרייז היו דווקא עבור מערכות ivr חכמות (אותן אלה שאתם מדברים איתם כשאתם מתקשרים לכל מוקד שירות שהוא), רק שהפעם לא תצטרכו להקיש ״1״ אלא פשוט לדבר ומנועי הבנת השפה כבר ידעו לקחת אתכם לשירות המבוקש.
נדמה שההתחמשות היא בעיקר בקרב הארגונים שמבינים שלא רק שניתן לשפר את חווית השירות באמצעות שילוב של קול בשירותים שלהם, אלא גם לחסוך בעלויות תפעוליות ולמלא את הפער שנוצר עקב השינויים הטקטונים בעולם התעסוקה. האיזון העדין, שבין התפתחות הבינה המלאכותית לשירותי קול עצמאיים אל עבר המימוש בפועל, שהוא עדיין ״מיושן״ בתצורת החוויה שלו, ימשיך איתנו גם אל עבר 2022, אבל אני ממש מקווה שיצליח לממש את הפוטנציאל בצורה מעט יותר מקורית ושנראה שירותי קול חכמים יותר.
עוד פיתוח שכבר אפשר לראות אותו קורם עור וגידים , יחד עם השתכללות הרכבים וכניסת הרכבים החשמליים- הוא הזיהוי של צרכי הנהג בחווית הנהיגה והתאמתו לשירות קולי. חברת cerence לדוגמא עושה עבודה צמודה עם חברות רכב דוגמת טויוטה כדי להבין ולפצח את הקונטקסט של שירות קולי בתוך חווית נהיגה וחברות הרכב הבינו שאת הדאטה על הנהג הן מעדיפות לשמור לעצמן במקום לתרום לגוגל או אלקסה. שאלה מעניינת תהיה היכן משתלבים כלל השירותים האלה, שכן אין נהג כיום שלא נכנס לתוך הרכב עם הסמארטפון שלו (שכולל את העוזר האישי הרלוונטי). האם נדבר עם מספר ישויות קוליות או שהכל יתכנס ל״עוזר על״ שידע להעביר אותנו מקונטסקט אחד למשנהו, והאם זה יקרה כבר ב 2022, או שיש עוד דרך לעבור?
זה המקום גם לומר שכל נושא האמביינט קומפיוטינג הוא דבר שכפי הנראה נמשיך לראות מתפתח בשנה הבאה. לקראת סוף השנה התפרסמה כתבה לא מחמיאה בבלומברג שחושפת את נתוני האנג׳ייגמנט של שימושי אלקסה, וכפי שנדמה המשתמשים מגלים מספר פקודות רלוונטיות לאלקסה תוך מספר שעות בודדות ואינם מרחיבים את היריעה מעבר לכך. הדבר בוודאי שאינו תורם לאמזון, שבנתה על קומרס קולי כבר בשנה שעברה, אוללם נדמה שהיא וגוגל נמצאות עכשיו בחימוש אל המעבר מקבלת פקודות להצעת שירותים על פי קונטקסט (כך למשל החיישנים של גוגל האב יקשיבו כאשר יזהו תנועה לידם, או אלקסה שתציע לשים לשמוע גם מוסיקה מרגיעה אחרי שתבקשו ממנה שעון מעורר למחר). כלל מנועי הדיסקאברי של החברות לא הועילו עד כה, ויהיה מעניין לראות האם יוכלו להחזיר ערך (בין השאר גם בהטטמעה חזקה מאוד בעולם הטלוויזיה און דימנד ובמכשירי חשמל נוספים) על מנת לחזק את ההרגלים של המשתמשים.
מה שברור שמשעממת 2022 לא תהיה. תתכוננו לדבר עם הרבה מכונות 🙂
