Voiceyבעוד שהמיליניאלס גדלו עם הסמארטפון ביד, דור הילדים של היום גדל עם עוזרת קולית, ללא מסך. מה זה עושה להם? האם אנחנו מגדלים דור עצל או דור חכם יותר? מחקר מבית MIT
כולם מדברים על הילדים שגדלים עם הסמארטפון ביד, אבל אף אחד לא מדבר על הילדים שמשתמשים בעוזרת הקולית שבטלפון או בזו שבבית.
בין אם מדובר בגוגל אסיסטנט,אלקסה או סירי, לא ניתן להתעלם מהעובדה שאנחנו מגדלים דור שהשימוש בטכנולוגיה הופך להיות לו יותר ויותר פשוט, נטול חסמים, בשפה הטבעית. לפעמים אפילו ניתן לומר שהעוזרות הקוליות עוד לא מספיק חכמות בשביל לענות על כל השאלות של הילדים, אבל ישנו גם צד אחר, אפל יותר, שמעלה שאלה מוסרית של איזה דור אנחנו מגדלים כאן, שיש לו עוזרת אישית מגיל 3 ומה זה עושה לעתיד של כולנו, ברמת ההתנהגות האנושית והצרכנית.
אז נכון שילדים, ברגע החשיפה הראשוני לאלקסה ודומותיה חושבים שמדובר בצעצוע חדש, מעין רובוט שיכול להשמיע מוסיקה ולענות על שאלות, ולשחק איתם, וההתלהבות גדולה, מה גם שאחוז ההצלחה השתפר פלאים מלפני שנתיים, הזמן בו נחשפה הטכנולוגיה והחלה להיכנס לכל בית חמישי בארה״ב.
אבל מה זה אומר כשהם גדלים ולכל שאלה שיש להם יש תשובה מיידית? ומה לגבי רכישות של פיצה או משחקים? והפעלת בית חכם? והעובדה שבעצם מחשבים עובדים בשבילם?איפה זה שם אותם כבני אנוש, ועד כמה זה מנוון יכולות אחרות שיש לדורות הקודמים? האם זה מכין אותם לעתיד או להיפך?
אם נשים בצד את שאלת הפרטיות (העוזרות הקוליות מקליטות את הבקשות שלנו, וילדים לא ערים לכך), הרי שלא ניתן לחזות היום כיצד הדבר ישפיע על ילדינו בחייהם הבוגרים וכמה עקבות דיגיטליים ישאירו אחריהם עד לבגרות,או מה הן ההשלכות של כמויות המידע האלה שנאספות עליהם בינתיים.
מחקר של מעבדת החדשנות של MIT מ 2017 שבדק כיצד ילדים בגילאי 3-10 מתקשרים עם עוזרות קוליות מצא מצא כי ילדים סבורים שהעוזרות הקוליות ידידותיות וניתן לסמוך עליהן וכי הן שואלים שאלות רבות באשר לזהות העוזרת והדרך שבה היא עובדת.
החוקרים מצאו כי לילדם קטנים אשר עדיין לא יודעים קרוא וכתוב, העוזרת הקולית יכולה לסייע בסקילים חברתיים, ובמיצוב גבולו, שני שלבים התפתחותיים חשובים אצל ילדים.
החוקרים טוענים כי התפתחות עולם הקול הוא הזדמנות לאפשר לחנך מחדש את הדור הבא באינטראקציה חברתית, לעומת דור המסכים,שכפי הנראה הוא יותר אגרסיבי בתרבות בין אישית- הן בגלל העובדה שמסך קוטע אינטראקציה חברתית והן בגלל העובדה הפשוטה שהאינטרנט הצליח להפוך כל מי שרוצה לאנונימי ומאפשר להתחבא מאחורי זהות אחרת,או חסויה.
האינטראקציה של ילדים עם עוזרות היום מחייבת אותן ללמוד דרך שיחה חדשה (ראשית יש לפנות לעוזרת בשמה למשל), ודרך השיחה אינה עדיין טבעית לחלוטין כמו עם אדם אנושי. כך למשל ילדים לומדים שעליהם להיות שקטים כשמישהו מדבר עם אלקסה, על מנת שתקלוט את השאלה. כלומר יש כאן חינוך לשיח מסוג מסוים חדש.
עדיין, ללא קשר במה אתם משתמשים באחת מהעוזרות הקוליות, ההתפתחות הטכנולוגית עדיין לוקה בחסר בהבנת השפה הטבעי והדבר יכול להביא לתסכול של מבוגרים ,לא כל שכן של ילדים.
ומה לגבי ילדים מבוגרים יותר? פסיכולוגים התפתחותיים מאוניברסיטת קליפורניה טוענים שאין מה לחשוש מכך שילדים יגדלו להיות שתלטניים ומנהלים בעקבות שימוש בעוזרת קולית, אולם יש לשים את היד על הדופק לגבי המסוגלות שלהם לבצע משימות לבד, ללא עוזרת קולית.
כך או כך, הסברה כרגע גורסת שההתפתחות של עולם הקול תאפשר לטכנולוגיה להפוך להיות ברקע, כך שהיא מסיחה פחות ומאפשרת יותר – וזה ,להערכתי, החזון העיקרי שלה.
